<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קס"ז</h1>
<h2>דף עח.</h2>
שלא לשחוט אותו ואת בנו דכתיב (ויקרא כ"ב) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ואמרו רבותינו שנוהגא) בבהמה ולא בחיה, והשוחט השני חייב, ואין קפידא אם האם תחלה או הבן תחלה, והשוחט הראשון (ת"כ פרשת אמור) ונתנבלה בידו מותר לשחוט השני אחריו וכן הנוחר והמעקר (דף פ"א) ודוקא נתנבלה מודאי, אבל אם מספק נתנבלה כגון שהה או החליד במיעוט של סימנין או בצירוף שהיות או שנמצאת הסכין פגומה אחר שחיטה דאסרינן להו מספקא וכן כל כי הני נראה דאסור לשחוט השני, ואם שחט אינו לוקה אבל השוחט לגוים (שם) ולכלבים ולרפואה חייב, ומספקא לן (דף ע"ט) אי חוששין לזרע האב, ואם אנו מכירין האב אסור לשחטו אחר הבן ולא הבן אחריו אבל אינו לוקה, בכוי (שם) נוהג מדרבנן, ובארבעה (דף פ"ג) פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו ולומר אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יום טוב הראשון של פסח, וערב יום טוב האחרון של חג וערב י"ט של עצרת וערב ראש השנה ואמר ר' יהודה אימתי צריך להודיעו בזמן שאין לו ריוחב) אבל יש לו ריוח אין צריך, אבל המוכר את האם לחתן והבת לכלה אף על פי שיש לו ריוח צריך להודיעו כי בידוע ששניהם שוחטי' ביום אחד, ויום אחד (שם) רוצה לומר היום הולך אחר הלילה. [סמ"ק סימן קס"ז]. א) ואינו נוהג אלא בבהמה טהורה ונוהג בכלאים כיצד צבי שבא על העז ושחט העז ואת בנה לוקה, אבל העז שבא על הצבי' אסור לשחוט אותה ואת בנה ואם שחט אינו לוקה פרה ובנה אסרה תורה ולא צביה ובנה. ב) רש"י פירש שאין לו ריוח פיר' הפסק בנתי' שמכר את האם היום אבל אם יש לו ריוח בינתים שמכר הראשון אתמול והשני היום אין צריך להודיעו שאני אומר אתמול שחט הראשון והתוספות כתבו בשם ר"י מקורבי"ל בעל הספר כי בתוספתא מפורש בזמן שאין לו ריוח כגון ר"ה שחל להיות בשני בשבת, דליכא למימר שמא שחט כבר דאתמול שבת היה וקוד' לכן אין דרך לשחו' כל כך ברחוק שלא יהא כבשר שלמים אבל יש לו ריוח כגון שחל להיות ביום אחר אפי' בער"ה אין צרי' להודיעו שמא כבר שחט ולא קנה לצורך י"ט (פי' איכא ב' ספיקי להתיר' חדא שמא כבר שחט לצורך י"ט וגם שמא לא קנה לצורך י"ט ובחד ספק לא שרינן).
